בואי נשים את הקלפים על השולחן.
את רואה את התמונות מריטריט נשים –
כולן מחייכות, לבושות לבן, מחזיקות ידיים מול השקיעה.
ובלב שלך עולה לחישה קטנה:
"ומה אם אני לא אמצא את עצמי שם?
מה אם לא אתחבר לכולן?
מה אם המרחב הנשי הזה ירגיש לי 'יותר מדי'?"
זה בסדר גמור.
למעשה, זה טבעי.
כשיוצאים לפסק זמן מהמירוץ ונכנסים לתוך קבוצת נשים אינטנסיבית,
אנחנו פוגשות לא רק נשים אחרות,
אלא גם את המקומות בתוכנו שמרגישים צורך להגן על עצמם.
הנה מדריך להתמודדות רגשית לתיאום ציפיות פנימי בריטריט שלנו:
בסופו של דבר, הריטריט הוא מעבדה לחיים.
אני מזמינה אותך לבוא כמו שאת –
עם החששות, עם הצורך במנוחה ועם הרצון בשקט.
המרחב הזה גדול מספיק כדי להכיל את כולך.
אם יש לך התלבטות או שאלה לפני הריטריט –
שלחי לי הודעה, אני כאן.
מחכה לפגוש אותך ביער,
באהבה, ניצה
"ריטריט אמיתי הוא לא זה שממלא לך את הלו"ז בפעילויות,
אלא זה שנותן לך את האישור המלא לא לעשות כלום,
עד שתזכרי מי את כשאת לא עושה."
“ אני מרגישה שלמה, חומלת ומקבלת את עצמי יותר מתמיד ” אסתי ליס
נגיעות של קסם והשראה שבועית
שאלון קצר שיגלה לך
האם הקוד הסמוי דופק לך את השפע